Just in time for our upcoming academic paper!
This recent video is an exemplar of the identifiable (animal) victim effect – how giving a single individual a name and a face can increase help for the ones who need it the most:
Other notable videos featuring identifiable farm animal victims include these classic masterpieces:
We are excited to share PHAIR's blog post about our academic paper with Chris Bryant and Katharina Hofmann!
A study on meat and animal-product consumption in the Tesco 1.0 dataset
Cover photo by Bruno Kelzer
In this blog post, Rakefet, Chris, and Katharina provide an overview of their recent, open-access article, “Every little helps: Exploring meat and animal product consumption in the Tesco 1.0 dataset“, available here. They delve into the findings of their study, highlighting the benefits of using actual sales data and its implications for future research on meat reduction.
The Need for Behavioural Data on Meat Consumption
Meat and animal product consumption has been linked to several ethical, health, and environmental issues that affect our planet. The industry contributes to various environmental problems, such as climate change, deforestation, and the overuse of freshwater (Clark et al., 2020, Eshel et al., 2014, Theurl et al., 2020). Animal agriculture is a key contributor to global human-induced GHG emissions, emitting approximately 8.1 gigatons (Gt) carbon dioxide equivalents (CO2eq) (FAO, 2010), corresponding to 14.5% of global anthropogenic GHG emissions in 2013 (Gerber et al., 2013). According to the World Bank report, animal agriculture is also responsible for a large share of deforestation, for example, in the Amazon. Compared with 1970, 91% “of the increment of the cleared area has been converted to cattle ranching” (Margulis 2004, p. 9).
Animal agriculture also poses a threat to public health, exacerbating antibiotic resistance while constituting one of the most common sources of food-borne illness and zoonotic disease (Aiyar & Pingali, 2020; Canica et al., 2019; Fosse et al., 2008). Furthermore, animals bear the brunt of the impact, with, for example, 99% of U.S.-based farmed animals being raised on factory farms (Reese-Anthis, 2021). As factory farms are focused on efficiency and profit, they often disregard the natural needs and behavioural tendencies of animals (Broom, 1991), since the costs of raising animals humanely are often deemed economically unviable (Webster, 2001).
Although a great deal of recent research has focused on reducing meat consumption and promoting meat alternatives, most studies have relied on self-reported dietary data (e.g., see the review by Kwasny et al., 2022). This is where the importance of actual sales data for meat consumption research comes into play. Compared to self-reported data, actual sales data have an edge as they are more reliable and provide a better representation of dietary habits.
Compared to self-report data, actual sales data have an edge as they are more reliable and provide a better representation of dietary habits.
As self-reported data can often have biases and inaccuracies, analysts can use actual sales data to get a more accurate picture of what people are consuming. We used the Open Access Tesco 1.0 dataset (Aiello et al., 2020) to explore the consumption of meat and animal products in the UK, and identified regional, seasonal, and sociodemographic variations.
The Tesco 1.0 dataset plays a crucial role in providing valuable insights into actual dietary habits based on real food purchase data. It contains records of over 420 million real food purchases made by 1.6 million loyalty card holders across 411 Tesco stores in London in 2015. The data is aggregated most granularly at the level of monthly purchases of 11 broad food categories in 4833 lower super output areas (LSOA) – see figure 1 below.
Our analysis of the Tesco 1.0 dataset shows that the spring and summer months had the highest consumption of meat and animal products, including poultry, which decreased in autumn (see figure 2 below). Though these seasonal trends in meat consumption are useful in identifying areas for meat-reduction campaigns, it is worth noting that the dataset only contains 12 months of data. Thus, seasonal trends cannot be identified over several years.
To explore the socio-demographics of shoppers represented in the Tesco 1.0 dataset, we used another open access dataset – the LSOA Atlas – which provides summary demographics for each of the LSOAs in Greater London. This allowed us to identify several demographic predictors of meat consumption, some of which are surprising. For instance, it was found that areas with older, lower education, and more conservative voter-support had a lower proportion of meat purchases. This latter finding is interesting as it’s contrary to what self-report data at the individual-level might suggest about meat consumption as a function of political orientation (e.g., Hodson & Earle, 2018). On the other hand, the data also showed that a lower proportion of meat purchases could be observed in areas with a higher population density, better health, and more Hindus. These findings were in line with our hypotheses about meat consumption.
The dataset has some limitations, which are important to point out. Most notably, it only contains data for one grocery store, in one city, over one year and may not be generalisable to other times, locations, or retailers. The dataset also does not provide information on waste or how food was prepared. It also does not speak to the intentions behind the food purchases. For example, though the dataset provides information about the gender of the purchaser, it cannot illuminate whether the purchaser was shopping for themselves versus shopping for their partner or families. This is important to bear in mind when considering any gender differences in the data. Furthermore, some of the relationships we observed between demographic variables and meat purchases were relatively small, though statistically significant due to the large sample, and therefore should be interpreted with care.
Limitations aside, the Tesco 1.0 dataset can serve as a useful resource for meat reduction research. Our findings provide insights into regional, seasonal, and sociodemographic variations in animal product consumption. Future research using purchase data would benefit from datasets that relate to other parts of the UK, and internationally, to investigate wider cultural differences in meat consumption. Purchase data research would also benefit from having information on the family structure of shoppers, as well as having datasets that extend beyond a solitary year to consider seasonal trends in a more protracted manner.
About the Authors
Rakefet Cohen Ben-Arye is a social psychology Ph.D. student from Bar-Ilan University. Her research interests include animal advocacy, promoting plant-based choices, and alternative proteins. Rakefet can be reached by email: Rakefet.Cohen@live.biu.ac.il
Chris Bryant is the Director of Bryant Research, which works with animal charities and alternative protein companies to advance the protein transition. He has his PhD in Psychology from the University of Bath. Chris can be reached by email: Chris@Bryantresearch.co.uk
Katharina Hofmann is a master’s graduate in behavioral science from the London School of Economics. Her particular research interests lie in the area of food consumption behavior and effective animal advocacy. Katharina can be reached by email: K.Hofmann@lse.ac.uk
ימים שקטים לבני אדם ובעלי חיים. סיכמתי בשבילכם דו"ח שמטרתו לסייע לבעלי החיים כדי שאתם לא תצטרכו לטרוח. אני מתרגשת לשתף את הבא והמבטיח:
לדו"ח המקורי של Faunalytics.
עם מחשבות אלו אאחל לכם לילה שקט ושנסבסד רק פרויקטים שמגדילים את האושר הכללי של כל המעורבים בדבר. אם אתם מכירים עמותה שהדו"ח יכול לעניין אותה, אנא שתפו.
ימים שקטים לבני אדם ובעלי חיים. סיכמתי בשבילכם מאמרים שמטרתם לסייע לבעלי החיים כדי שאתם לא תצטרכו לטרוח. אני מתרגשת לשתף את הבא והמבטיח:
סיכום מנהלים:
מטרה: במחקר מגשש זה, החוקרים השוו בין פסקטריאנים (אנשים האוכלים דגים אך לא סוגי בשר אחרים), צמחונים וטבעונים בהווה ולשעבר במספר משתנים הכוללים את המוטיבציות לבחירות המזון שלהם.
שיטות: המשתתפים גויסו באמצעות לוחות מודעות אונליין כמו גם כדור שלג. מתוך 247 המשתתפים, 196 הגבילו את תזונתם מהחי בהווה ו-51 בעבר.
תוצאות: מגבילים בהווה נטו יותר להיות אלו שעשו מעבר הדרגתי ולא פתאומי להגבלת המוצרים מהחי כמו גם הצטרפו לקבוצה צמחונית או טבעונית. יותר מכך, מגבילים בהווה העידו כי דפוסי האכילה שלהם מהווים חלק מהזהות העצמית שלהם.
מסקנות: ממצאים אלו שפכו אור על הבדלים בין טבעונים וצמחונים בהווה ובעבר ויש בכוחם ליידע את המעוניינים בקידום הגבלת תזונה מהחי מטעמי בריאות או אתיקה.
מבוא
מחקר נרחב קודם נערך בנושא גורמים המקושרים להגבלת מוצרים מהחי כולל תרבות, מגדר, סטרס, בריאות, זכויות בעלי חיים ודאגה לסביבה – סיבות שלרוב חופפות במקום מוציאות זו את זו.
ישנו מחקר נרחב על תפקיד הסביבה החברתית בבחירות מזון.
תרבות ודת עשויות להכתיב אותן, למשל עיקרון האהימסה (אי-אלימות) בבודהיזם, היסטוריה משפחתית.
בנוסף, למרות קשר חלש בין העדפות מזון של הורים ומתבגרים, ישנה קורלציה חזקה יותר בין תגובת הגועל שלהם ממאכלים מסויימים. השפעה חברתית הופכת לחשובה במיוחד בעת שינויים תזונתיים, למשל מחקר מצא כי תמיכה חברתית מסייעת להגברת אכילת פירות וירקות בקרב בעלי הכנסה נמוכה.
גם מגדר נמצא כגורם חשוב בהגבלת מזון. בשר הוא המזון שהוגבל במידה הרבה ביותר ואחריו ירקות. חצי מהנשים דיווחו על הימנעות מבשר כנפוצה ביותר ובקרב גברים – הנפוצים ביותר הם ירקות, כמו גם פחות פירות, מזון עתיר סיבים תזונתיים, דל שומן, יותר משקאות קלים. הממצאים מייחסים זאת לדאגה מצד נשים לשמירת משקל, אך הן ציטטו גם טיעונים כמו בריאות ואתיקה כלפי בעלי חיים יותר מגברים, בעוד שגברים ציטטו טעם.
גם סטרס יכול להשפיע על בחירות מזון, למשל הסיט את הבחירה מענבים ל-M&M. סטרס היה מקושר אצל נשים לאכילת יתר ואצל גברים לאכילה מופחתת.
דאגה לבריאות אף היא עשויה לשחק תפקיד בבחירות לכלול או לדחות מזון כולל מטרות אישיות כגון הורדה במשקל – מטרה עליה אמריקאים מוציאים 40 מיליארד דולר בשנה ושאותה מזון מהצומח יכול לסייע להשיג. מבחינה קוגניטיבית, אלה שהחזיקו בגישה יותר חיובית כלפי ירקות ויותר שלילית כלפי מזון עתיר שומן הצליחו יותר בדפוסי אכילתם. בנוסף, בשר נתפס כמת וירקות כמלאי חיים ובריאות.
שיקולים אתיים עשויים להוביל להגבלת מוצרים מהחי.
המחקר הנוכחי משתמש בשאלון FCQ (Food Choices Questionnaire; Steptoe et al., 1995) שנועד להעריך את הגורמים המשפיעים על הבחירות התזונתיות ומורכב מ-9 גורמים:
רכיבים טבעיים, מוכרות ודאגה מוסרית – כולם נמצאו בקורלציה חיובית עם הגיל. מאז השאלון הורחב כדי לכלול רווחת בעלי חיים, דת, הגנה על הסביבה, ערכים פוליטיים.
במחקר קודם של Barr & Chapman (2002) על צמחונים בהווה לעומת לשעבר נמצא שהסיבה הנפוצה ביותר של הצמחונים לשעבר לחזור לבשר הייתה בריאות (תוספת שלי: נתפסת). הצמחונים לשעבר שהשתתפו בראיונות איכותניים גם הצביעו על העדר תמיכה חברתית ודאגה לבריאות כשיקולים העיקריים. חלבון היה הרכיב העיקרי שהוזכר אך לרשימה נכנסו גם ברזל, סידן ו-b-12. עם זאת, הם לא כללו גברים במדגם והוא הורכב רק מ-18% צמחונים לשעבר. מגדר כמו גם משך הגבלת המוצרים מהחי שלא נכנס למחקר ייתכן ששיחקו תפקיד בבחירת הצמחונות בהווה.
צמחונים במחקר הנוכחי אכלו פחות מוצרים מהחי והפחיתו עם חשיפתם לחקלאות מתועשת. לכן החוקרים חושבים שאדם שעבר לצמחונות בבת אחת יתקשה להחזיק בה.
שיטות
196 ממשתתפי המדגם היו צמחונים בהווה ו-51 לשעבר. גילאים: 18-66 (ממוצע: 29.05). 222 אמריקאים אירופאים ו-15 אחרים.
בקרב מגבילי המוצרים מהחי:
מוטה אך סביר שנמצא את ההטיה גם אצלנו.
בקרב צמחונים לשעבר:
לא נמצאו הבדלי מגדר בדפוסי אכילה או בסטטוס – הגבלת מוצרים מהחי בהווה או לשעבר.
החלק הראשון של השאלון עוסק בסיבות ובאתגרים העומדים בפני הגבלת מוצרים מהחי והחצי השני מודד אורח חיים. הנבדקים תחילה העידו על עצמם האם הפחיתו במוצרים מהחי. אם לא, הם התבקשו לדלג על חלק אורח החיים. אם כן, הם תיארו את השינוי בשאלה פתוחה, כמה זמן החזיקו בו והאם הם עדיין מחזיקים בו. המשתתפים מנו סיבות להגבלת מוצרים מהחי.
החלק השני כלל משתנים דמוגרפיים ואורח חיים: מגדר, גיל, תדירות וסוג הפעילות הגופנית, האלכוהול והסמים, שנות לימוד, מספר המחלות הכרוניות וסוג התזונה.
FCQ המקורי כלל 36 פריטים על סולם של 1 – לא חשוב כלל עד 4 – חשוב מאוד. אליו נוספו 8 פריטים בנוגע לבחירות מזון אתיות: רווחת בעלי חיים, הגנה על הסביבה, ערכים פוליטיים, דת.
המשתתפים גויסו באמצעות לוחות מודעות אונליין באתרים לצמחונים וטבעונים ואתרי בישול עבור המגבילים לשעבר. בנוסף, נעשה שימוש בכדור שלג – בקשה להעביר את המיילים למשפחה וחברים. המשתנים הדמוגרפיים נמדדו ראשונים.
תוצאות
מגבילי מזון מהחי נמצאו כצעירים יותר מאלו לשעבר. אולי הגיוני ולו מפני שהמסלול עבור רוב האנשים מנסים צמחונות וטבעונות הוא לעבור אליה ואז לצאת ממנה. מגבילים לשעבר שותים יותר אלכוהול מאלה בהווה. מניעים אתיים היו יותר חשובים בקרב מגבילים בהווה בהשוואה לאלו לשעבר: זכויות בעלי חיים, סביבתנות, ערכים פוליטיים.
גם בריאות הייתה חשובה יותר למגבילים בהווה בהשוואה לאלו בעבר. בעוד ש-63% מהמבוגרים (מעל גיל 40) העידו כי בריאות חשובה להם מאוד בהחלטתם להגביל מוצרים מהחי, רק 36% מהצעירים (מתחת לגיל 40) טענו כך. צעירים ומבוגרים לא נבדלו באף סיבה אחרת להגבלה. נשים הראו יותר מוטיבציה להגבלה מטעמי בריאות ואיכות הסביבה אך לא נמצאו הבדלים מגדריים בטעמי זכויות בעלי חיים או פוליטיקה.
לצורך הניתוח הסטטיסטי, החוקרים איחדו טבעונאים וטבעונים, את כל הצמחונים, השאירו פסקטריאנים. לא היו הבדלים בין קבוצות התזונה במוטיבציה בריאותית. מבחינת מוטיבציה סביבתנית, טבעונים היו גבוהים מצמחונים. מבחינת מוטיבציית זכויות בעלי חיים ומוטיבציה פוליטית, טבעונים היו גבוהים מצמחונים ופסקטריאנים. לא מוצגות תוצאות דומות עבור מגבילים לשעבר בשל מספרם הנמוך. עם זאת, מוצגים הממוצעים וסטיות התקן שלהם. זהות עצמית (כצמחוני / טבעוני וכן הלאה) נמדדה באמצעות ההיגד "דפוס האכילה שלי הוא חלק ממי שאני / מהזהות העצמית שלי" מ-1 – לא חשוב כלל עד 4 – חשוב מאוד. מגבילים בהווה העידו כי טבעונותם או צמחונותם הייתה חלק מזהותם כשהחלו, דירוג שעלה עם הזמן (תוספת שלי: הכוונה עם המעבר לתזונה יותר מהצומח? זה לא היה מחקר לאורך זמן). למגבילים בהווה היה דירוג גבוה מאשר למגבילים לשעבר. לא היה קשר בין משך הזמן כמגביל לזהות העצמית. באופן מפתיע, טבעונים וטבעונאים לא נתנו דירוג יותר גבוה לתזונתם כחלק מזהותם העצמית מצמחונים או פסקטריאנים.
מגבילים בהווה נטו יותר להיות אנשים שעברו לתזונתם הנוכחית בהדרגה מאשר מגבילים לשעבר. ייתכן שההסבר הוא שכך יותר קל למגבילים ולסביבתם הקרובה שימשיכו בשינוי. לא היה הבדל בין גברים לנשים בנטייה לעשות שינוי הדרגתי.
מגבילים בהווה גם נטו יותר להיות חברים בקבוצה צמחונית או טבעונית לעומת מגבילים לשעבר בתקופת ההגבלה. משך הזמן כמגבילים לא השתנה כפונקציה של החברות בקבוצה. נשים לא נטו יותר להיות חלק מקבוצה כזו מגברים.
בקבוצת המגבילים לשעבר 16 משתתפים העידו כי הגבילו מוצרים מהחי במשך לפחות 6 שנים. 3 היו אוכלי בשר רגילים, 7 לעתים, 2 נמנעים מבשר חוץ מאשר במקרים חריגים, 4 פסקטריאנים. 6 הגבילו למשך 6-10 שנים ו-10 למשך יותר מ-10. גילאים: 25-56 (ממוצע: 35.44). חצי העידו כי זהותם העצמית כמגבילים לא הייתה חשובה כלל ורק אחד נפגש עם קבוצת צמחונים. ל-6 היו חברים או קרובי משפחה צמחונים, ל-2 רק חברי משפחה צמחונים, ל-4 חברים צמחונים ול-4 שום חברים או משפחה צמחונים. 43% הגבילו את תזונתם בעקבות סרטון, ספר או מגזין. אחרים תיארו את הגועל שלהם בעקבות עבודה בשירותי המזון או הבינו לפתע שאכילת בשר היא אכילת בעלי חיים. החלקים הפרובלמטיים במיוחד היו הכנת אוכל (35.2%), שעמום מאופציות המזון (41.2%) ותאווה לבשר (54.9%).
אם כן, מגבילים לשעבר לא ראו את תזונתם כחלק מזהותם, עברו בבת אחת, לא קיבלו תמיכה בקבוצות צמחוניות.
דיון
דעה אישית: ניתן לחשוב בעקבות המחקר כי המוטיבציות הבריאותיות להגבלת יותר מוצרים מהחי לא הופנמו – לא נמצא הבדל בין קבוצות המגבילים. נראה גם שהמוטיבציות הסביבתיות ומטעמי זכויות בעלי חיים לאי אכילת דגים לא הופנמו – נראה שרק טבעונים הפנימו את יתרונות אלו.
רוב המגבילים לשעבר הפכו לאוכלי בשר לעתים בהווה, אוכלי בשר רגילים, אוכלי בשר במקרים חריגים, פסקטריאנים – בסדר השכיחות הזה. במחקרים קודמים מוסר היה המניע החשוב ביותר עבור צמחונים וטבעונים. המחקר הנוכחי שחזר זאת. בנוסף, הוא היה חשוב במחקר זה יותר למגבילים בהווה מאשר לשעבר כפי שניתן לראות בזכויות בעלי חיים, הגנה על הסביבה וערכים פוליטיים. רבים מהם החלו בגלל שהבינו שבשר בא מיצורים חיים. למשל טבעונית שתיארה זאת כ-"התגלות. לתרנגולת שאכלתי היו אמא ואבא, אחים ואחיות כמוני." היא זרקה את הבשר והכריזה בפני הוריה שלא תאכל יותר בעלי חיים, מה שעולה בקנה אחד עם מוטיבציית מזון טהור (מוסרית כמו במקרה הזה או בריאותית) שתוארה על ידי חוקרים קודמים.
מזון גם עשוי לשמש לבניית זהות והצגתה לאחרים. מה גם שלצמחונים וטבעונים מסיבות מוסריות או בריאותיות יהיה קשה לחזור לאכול בשר מבלי להגדיר כך מחדש את זהותם. מגבילים בהווה מסיבות זכויות בעלי חיים נטו יותר לחוות את תזונתם כזהותם העצמית. ואכן, מגבילים לשעבר לא חוו תזונה יותר מהצומח כחלק מזהותם ועל כן ככל הנראה לא התקשו לצאת ממנה.
קבוצה מספקת עזרה בעצות על בישול, אכילה בחוץ, מה להגיד למשפחה וחברים (דעה אישית: ייתכן שגם מבססת זהות עצמית אולי גם על ידי דיסוננס קוגניטיבי – אם הצטרפתי לקבוצה, טבעונות היא חלק מהזהות שלי), מה שנראה שחסר למגבילים לשעבר.
המחקר מצא כי מגבילים בהווה נוטים יותר להיות מי שהגבילו בהדרגה, מה שסותר מאמר קודם. עם זאת, נראה שבו הטבעונים כן עברו לתזונתם ב-2 שלבים: צמחונות ואז טבעונות.
העדר הבדלים מגדריים בשייכות לקבוצות צמחוניות וטבעוניות הינה מפתיעה. ישנה ספרות נרחבת על סוציאליזציה המצביעה על כך שזהות הנשים מוטמעת ביחסיהן ושהן נכונות יותר לקבל גישה ולקבל תמיכה חברתית מגברים. ייתכן וההבדלים לא נצפו בשל האפקט הדומיננטי של התזונה.
A cost-effective type of activism (in terms of the ratio between impact and time required): every time you see a site that offers a plant-based option but has an architecture that does not serve this, ask the site owner to change this.
Tell the company it offends you as a customer.
What is a website architecture that does not serve a plant-based diet?
Mainly a meat default (you shouldn't expect the company to turn it into a plant-based default but rather to change it to non-default: requiring you to actively choose between options).
But also:
–Adding friction (increasing the number of clicks required, hiding options, infinite scrolling) to choosing the plant-based option.
-Putting plant-based options in small print.
–Framing: names like Classical meal (for the meat option) vs Other dietary requirements (including a plant-based option).
-Any process where it is easy to miss the plant-based option.
תקופה לא פשוטה בישראל. דרך אחת להצדיק את הפוסט היא בשם האסקפיזם ודרך אחרת היא בטענה שצריך להתמקד בחשוב ולא רק בדחוף. האמת היא שפשוט נותרו לי סיכומים שטרם שיתפתי ולא ריאלי להמתין במדינה שלנו שהיא במצב חירום תמידי מיום הקמתה. סיכמתי בשבילכם מאמרים שמטרתם לסייע לבעלי החיים כדי שאתם לא תצטרכו לטרוח. אני מתרגשת לשתף את המאמר המרשים הבא:
| מטרת העל: בחירות מזון מקיימות בכנסים | ||
| מטרה 1: לבדוק האם ברירת מחדל צמחונית תסייע להעלאת הבחירה באפשרות צמחונית בכנסים. | מטרה 2: לבדוק הבדלים מגדריים ביציאה מברירת המחדל הצמחונית. | מטרה 3: לבדוק את הגישות כלפי נאדג' ברירת המחדל. |
| שאלה 1: האם ברירת מחדל צמחונית מסייעת להעלאת הבחירה באפשרות צמחונית בכנסים? | שאלה 2: האם גברים יוצאים יותר מברירת המחדל הצמחונית? | שאלה 3: האם הגישות כלפי נאדג' ברירת המחדל הן חיוביות? |
מבוא: המחקר הנוכחי בודק נאדג' פשוט, גנרי וניתן להרחבה לקנה מידה גדול (scalable) שנועד לעודד בחירות מזון בריאות וברות קיימא באמצעות שימוש בארוחת צהריים צמחונית כברירת מחדל המהווה סיגנל נורמטיבי.
הרבה מהחלטות המזון מושפעות מגורמי קונטקסט לא-רציונליים וחברתיים. לכן הוצע כי השפעה על גורמים אלו עשויה לספק התערבויות לא יקרות, אפקטיביות ולא פולשניות בשם נאדג'ים.
כשזה מגיע לשימוש בנאדג'ים לטובת בחירות מזון בריאות ומקיימות, הראיות מבטיחות אך לא מספיקות. דוגמאות לנאדג'ים בנושא הן הרחקה פיזית של מאכלים לא בריאים, סידור הבופה מחדש, הקטנת גודל הצלחות וכן הלאה.
עם זאת, רק נאדג'ים רובסטיים, גנריים ואפקטיביים מעטים לטובת בחירות מזון בריאות ומקיימות זוהו, רובם במחקרים בעלי איכות נמוכה. כמה מהמחקרים הבולטים בתחום אף נמשכו מהז'ורנלים.
המחקר הנוכחי חוקר נאדג'ים איכותיים באמצעות 3 ניסויי שדה מבוקרים בעלי הקצאה מקרית הבוחנים ארוחת צהריים צמחונית כברירת מחדל המהווה סיגנל נורמטיבי בהרשמה אלקטרונית לכנס, התערבות בעלת תוקף פנימי וחיצוני גבוהים, משתני רקע טבעיים וניתנת לרפליקציה בקלות.
ישנם כמה תנאים בהם אפקט ברירת המחדל מתרחש: עקב חוסר תשומת לב, אי ודאות; בהינתן סיגנלים נורמטיביים והעדפה לקונפורמיות; למטרת הורדת החיכוך (friction). החוקרים מניחים שאפקט ברירת המחדל יתרחש הודות לסיגנלים הנורמטיביים.
שיטות: ב-3 כנסים משתתפים שנרשמו אלקטרונית הוקצו אקראית לאחת מ-2 קבוצות: קבוצה 1 קיבלה הרשמה סטנדרטית לארוחת צהריים המציגה בופה לא צמחוני כברירת המחדל אך מאפשרת את הבחירה האקטיבית באפשרות הצמחונית; קבוצה 2 קיבלה הרשמה לארוחת צהריים המציגה בופה צמחוני כברירת המחדל אך מאפשרת את הבחירה האקטיבית באפשרות הבשרית.
המחקר גם העריך הבדלים מגדריים עבור 2 מהכנסים וקבלת המשתתפים את הנאדג' ב-1 מהכנסים.
מדובר בכנסים בהם הרצה אחד המחברים, כולם נערכו בקופנהגן, דנמרק, שזה אחד החסרונות של המחקר כפי שמודים בו המחברים: יכולת הכללה נמוכה יותר לשאר העולם בשל כך שמשתתפי הכנס היו דנים וככל הנראה גם משכילים.
ניסוי A: ציפיות האזרחים והתנהגויותיהם בהקשר לשירותי הבריאות הלאומיים, 2017 (מקבלי המייל=170, משיבים=108): פוליטיקאים, מקבלי החלטות, ארגונים ונציגי צוותים בתחום בריאות הציבור.
ניסוי B: התנהגות צרכנים בעולם דיגיטלי, 2018 (מקבלי המייל=174, משיבים=112): מקבלי החלטות בנושא המדיניות הציבורית בתחום רגולציית צרכנים.
ניסוי C: איגוד הסטודנטים לתואר שני ושלישי הדני, 2019 (מקבלי המייל=130, משיבים=110): חברי האיגוד.
לפני ההרשמה, משתתפי הכנסים קיבלו אימייל עם שאלות הרשמה (שם, תואר / תפקיד – title, ארגון, העדפות מזון לארוחת צהריים) 3,7,28 ימים לפני המועד, מה שהסקירה התייחסה אליו כתורם למציאת אפקט ברירת המחדל כי לטענתה, המאמץ התבטא במאמץ קוגניטיבי לשים לב איזה ארוחה נבחרה, הרי בחירה זו לא הייתה הפרט היחיד שהיו צריכים למלא.
תוצאות: בניסוי A, הבחירה באפשרות הצמחונית עלתה מ-2% ל-87%, בניסוי B, היא עלתה מ-6% ל-86%, בניסוי C, היא עלתה מ-12.5% ל-89%. זוהתה נטייה מובהקת עבור גברים אך לא עבור נשים לצאת מברירת המחדל הצמחונית ורוב ברור מתוך המשתתפים דיווחו על גישות חיוביות כלפי הנאדג'.
האחוזים בכל 2 עמודות סמוכות משלימים ל-100%. אפשר להסתכל רק על העמודות האפורות – ארוחה צמחונית. קבוצה 2 היא תמיד הקבוצה שקיבלה את ברירת המחדל הצמחונית. קבוצה 1 קיבלה ברירת מחדל בשרית.
בניסוי B כאמור נבדקו גם הבדלים מגדריים. בעוד שעבור נשים הבחירה בארוחה הצמחונית עלתה מ-6% ל-96% עבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, עבור גברים הבחירה עלתה רק מ-8% ל-68%. עם זאת, ההבדל בין המגדרים בתנאי ברירת המחדל הבשרית נמצא לא מובהק, מה שהחוקרים מייחסים לגודל המדגם הקטן (112 נבדקים: 45 גברים ו-58 נשים) בעוד שעבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, גברים נטו לחרוג יותר מברירת המחדל – למרות שכפי שכתוב בדיון, גברים אינם שונים מנשים בנטייה לחרוג מברירת המחדל באופן כללי במה שלא קשור לצמחונות.
בניסוי C נבדקו שוב הבדלים מגדריים. היו בכנס רוב מכריע של נשים (97) לעומת גברים (13). בעוד שעבור נשים הבחירה בארוחה הצמחונית עלתה מ-13% ל-95% עבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, עבור גברים הבחירה עלתה מ-0% ל-55%. עם זאת, ההבדל בין המגדרים בתנאי ברירת המחדל הבשרית נמצא לא מובהק, מה שהחוקרים מייחסים לגודל המדגם הקטן (110 נבדקים: 13 גברים ו-97 נשים) בעוד שעבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, גברים נטו לחרוג יותר מברירת המחדל. בנוסף, הניסוי גם אסף מידע על נכונות המשתתפים לקבל את הנאדג'. למשתתפים נודע באמצעות שאלון בנושא הניסוי שהם היו נבדקים בו. הם התבקשו לכתוב "אני מאשר את שינוי ברירת המחדל לבופה צמחוני" או "אני לא מאשר את שינוי ברירת המחדל לבופה צמחוני". 85% אישרו (8% לא אישרו ו-7% לא ענו). כמובן, נתון לרצייה חברתית או רציית הנסיין. מבין אלה שנחשפו לנאדג', 90% אישרו אותו – 94% בקבוצה של ברירת המחדל הבשרית ו-87% בברירת המחדל הצמחונית – הבדל לא מובהק.
אם מסכמים את ניסוי B ו-C ביחד, בסה"כ בעוד שעבור נשים הבחירה בארוחה הצמחונית עלתה מ-10% ל-95% עבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, עבור גברים הבחירה עלתה רק מ-7% ל-63%.
שיעור קבלת הנאדג' היה גבוה בהשוואה לזה שנמצא אצל Reich and Sunstein עבור שורה של נאדג'ים – 54.8% (46.1% בדנמרק). מחקר זה בודק גם את קבלת יוזמות כמו שני צמחוני (meat free day) שהיא 52.9% (30.1% בדנמרק). לכן ניתן היה לצפות לאפקט יותר נמוך לברירת מחדל צמחונית בכנסים. ממצא קבלת הנאדג' של 90% על ידי החוקרים מראה שלא כך הדבר.
דיון: שינוי ברירת המחדל של ארוחת הצהריים לאפשרות צמחונית מהווה נאדג' אפקטיבי, גנרי וניתן בקלות להרחבה (scalable) על מנת לקדם בחירות מזון בריאות ומקיימות בכנסים. מגדר ממתן את האפקט כך שגברים נוטים לחרוג יותר מברירת המחדל הצמחונית. מהמאמר גם נראה כי לא נראית סיבה לחשש מפני תגובת נגד מפני שקבלת הנאדג' גבוהה.
Peaceful greetings to readers. Given the current tensions in Israel, there perhaps has never been a more crucial time to prioritize plant-based nutrition. 🌿❤️🍅
The Abstinence Violation Effect, Fresh Start Effect, and the "What the Hell" Effect are all psychological phenomena pointing to the likelihood that an individual who breaks a healthy habit might be inclined to abandon restraint altogether.
This effect might also apply to plant-based nutrition. An individual who once violates their veganism might be inclined to completely abandon it, resulting in the consumption of non-vegan food, consequently affecting approximately 4,000 animals over the span of their life under factory farm conditions.
Though most of Israel's battlegrounds currently anticipate assistance, often exceeding 100% of the aid capacity, the domain of livestock and, specifically, this project has only achieved 34% of its objective. This positions the project as a solution that tackles not only a big-scale issue but also a neglected one, deeply entrenched within the domain of effective altruism.
For more initiatives such as restaurant delivery of plant-based meals to soldiers and distribution of the document.
For the article and chart detailing why to engage in livestock welfare.
ימים שקטים לקוראים. מזון טבעוני צריך לקבל תיעדוף גבוה יותר ממה שכרגע ניתן לו. 🌿❤️🫴
Abstinence violation effect (אפקט הפרת ההימנעות), fresh start effect, what the hell effect כולם אפקטים בפסיכולוגיה חברתית המצביעים על האפשרות שאדם ששבר הרגל בריא ייטה "לשבור את הכלים."
ייתכן ואפקט זה חל גם על תזונה מהצומח – אדם ששבר טבעונות פעם אחת עשוי לשבור את הכלים ולהמשיך לאכול מזון לא טבעוני כתוצאה מכך – כ-4,000 בעלי חיים לבן אדם לאורך חייו בתנאי משקים מתועשים.
למרות שברוב תחומי הלחימה בישראל כרגע ישנה הצפה בעזרה, בהחלט מעל ל-100% קיבולת של עזרה, בתחום חיות המשק וספציפית בפרויקט הזה כרגע גויסו 24% מהיעד – מה שהופך את התחום שהוא ממילא גדול גם למוזנח ולכן נופל עמוק בתחומי האלטרואיזם האפקטיבי.
להוספת יוזמות נוספות של מסעדות למשלוח מנות מהצומח לחיילים ולהפצת המסמך.
לכתבה ולגרף המתארים למה לעסוק בחיות משק:
כרגע לא יזיקו לנו ולחיות המשק בישראל חדשות טובות.
ישנן כבר מספר יוזמות לאיסוף אוכל איכותי מהצומח לחיילים ואזרחים ויש להניח שצפויות נוספות.
מרוכזת כאן כל היוזמות המדהימות במקום אחד.
נודה מאוד למי שיוסיף (הקובץ מתעדכן וניתן לעריכה) וישתף – כי בעלי החיים לא אשמים במצב המדיני שלנו.
סיכמתי בשבילכם מאמרים שמטרתם לסייע לבעלי החיים כדי שאתם לא תצטרכו לטרוח. אני מתרגשת לשתף את השלישי:
נאדג' פר מנה: ניסוי שדה על בחירות מזון ידידותיות לאקלים
מבוא: צריכת המזון הגלובלית מאיימת על יציבות האקלים וחסינות המערכת האקולוגית. בגלל שרגולציה של בחירות מזון באמצעות מיסים ואיסורים היא קשה מבחינה פוליטית, גישות התנהגותיות מספקות חלופה מבטיחה, בהינתן כך שהן משפיעות על בחירת מזון בהיקף משמעותי.
בעוד שימים ללא בשר כחובה מעוררים הרבה reactance (התנגדות, "דווקא") ותגובת נגד, נאדג' – התערבות מבלי לשנות את המחירים, האופציות או המידע, יכול להוות חלופה מבטיחה.
למרות שישנם מחקרים המראים כי נאדג'ים יכולים לעודד בחירות מזון בריאות יותר, הראיות לגבי בחירות מזון מקיימות יותר היו מוגבלות – עד למחקר הזה. זה גם אחד המחקרים הראשונים לבחון האם התערבויות התנהגותיות יכולות לעודד בחירה במזון צמחוני.
Kurz (2019) מצא כי הצבת המנות הצמחוניות ראשונות מעלה את אחוז הבחירה בהן. אולם במקום ניסוי לפני-אחרי, המחקר הנוכחי משתמש ב-RCT. בנוסף, בעוד ש-Kurz דגם סטודנטים ועובדי אוניברסיטה, המחקר הנוכחי נערך במסעדה במקום ציבורי בשוודיה.
שיטות: החוקרים בחנו את השפעת מסגור התפריט על בחירת הזמנת מנות ידידותיות לאקלים בניסוי מבוקר.
במשך 3 שבועות הוצג למשתתפים תפריט אחד מתוך שניים: בשר ודגים כברירת מחדל (חלופה: צמחוני) או צמחוני ודגים כברירת מחדל (חלופה: בשר), מה שהוביל להפחתה של 25% בהזמנה של בשר. בשעות הערב ובסופי שבוע, המנות מוגשות בנפרד (a la carte) אבל בימי השבוע תפריט משתנה של ארוחות צהריים זמין למשך שעתיים. כל יום המטבח מכין 2 סוגי ארוחות צהריים: בשרית ודגים. לפי דרישה, המטבח מכין גם ארוחה צמחונית. המנות נמצאות בטווח המחירים הבינוני לפי TripAdvisor ומוגדרות כמודרניות עם טעמים מכל העולם. מנות הבשר והדגים היו פופולריות באותה מידה טרם ההתערבות. המסעדה ממוקמת ליד מוזיאון גדול, אולם קונצרטים וספריה ולכן העובדים הם בעלי צווארון לבן. יש בה 52 מקומות ומקומות ספורים על הבר. המחקר נעזר ב-2 מאפיינים עיקריים:
קיומן של 2 המדידות במהלך 4 השבועות לפני ההתערבות אפשר לבדוק גם את היתרון של מדידת ביקורת 2 על מדידת ביקורת 1 – האם הוספת משפט על זמינות המנה הצמחונית תספיק?
המנה הצמחונית הייתה זהה למנה הבשרית מלבד כך שהבשר הוחלף בירק, דגן או חלבון צמחי.
ההתערבות נמשכה 3 שבועות, בפועל 13 ימי עסקים.
יתרון נוסף הוא לקבוצת הביקורת של החלק האחורי של המסעדה שהיה חשוף לאותם משתנים מתערבים כמו מזג אוויר, חגים ותנודות יומיות אחרות.
לאחר ההתערבות המסעדה חזרה לתפריט של בשר ודגים לצורך מדידת השפעה לטווח קצר 5 ימים לאחר ההתערבות.
תוצאות: סידור התפריט מחדש לטובת מזון צמחוני נמצא כבעל אפקט מובהק וגדול על המוכנות להזמין מנה צמחונית במקום בשרית.
בשבועות של ההתערבות (שבועות 1-3) אחוז המנות הבשריות שנמכרו צנח מ-47% ל-34%, צניחה מובהקת וגדולה של 38%, במיוחד לאור כך שרק 12 מהמסעדה עברה התערבות והיא נשארה יציבה לאורך 3 השבועות. הזמנות המנה הצמחונית קפצו מ-3% ל-9%, עלייה מובהקת של 200%, אם כי בעלת מגמת דעיכה.
הזמנות הדגים עלו באופן מובהק מ-50% ל-57%.
למרות שלאחר סיום ההתערבות החוקרים עדיין השאירו את הכיתוב המסביר כי ניתן להזמין מנה צמחונית, האפקט של ההתערבות לא נשמר אפילו לא בהתחשב בכך שהמדידה נעשתה 5 ימים לאחר ההתערבות. זה הגיוני מפני שרוב הלקוחות לא חזרו במשך הזמן הזה.
אפקט ברירת המחדל דעך לאורך זמן גם במהלך ההתערבות וגם אחריה.
מתוך כל המנות שהוגשו בתקופת הניסוי, 3.5% היו צמחוניות באזור הבשרי אך 15% היו צמחוניות באזור הצמחוני. אחוז המנות הבשריות היה 46% באזור הבשרי ואילו 21% באזור הצמחוני. זו ירידה גדולה יותר מהעלייה באחוז המנות הצמחוניות ואת השאר השלימו הדגים. כדי להימנע מהתעלמות מתצפיות חוזרות, החוקרים גם עשו השוואה בתוך כל יום.
10 מתוך 1 הימים הראו שינוי מובהק לפחות שולית (החוקרים מייחסים את התוצאות הפחות מובהקות לגודל המדגם הקטן בכל יום).
פירוש התוצאות הוא ש-110 מהאנשים היה מחליף ממנה בשרית לצמחונית ועוד 110 מהאנשים ממנה בשרית לדגים.
הוספת המשפט המסביר כי ניתן להזמין מנה צמחונית לא הועילה בהשוואה למדידה הראשונית בה לא נכתב משפט זה. מה שהועיל הוא הגדרת המשפט והתפריט שייכתב – האם ניתן להזמין בשר / דגים ובמשפט בסוף נאמר שניתן לבקש מנה צמחונית או צמחונית / דגים ובמשפט בסוף לבקש בשר.
דיון: התוצאות הראו כי התערבויות קטנות ולא יקרות יכולות לסייע בהפחתת פליטות הפחמן מצריכת המזון.
אפקט ברירת המחדל לא נשמר לאורך זמן ועל פי החוקרים. חלק מההסברים שהחוקרים מציעים: שינוי בסוג הלקוחות שנכנסים, אפשרות שצוות המסעדה היה פחות זהיר ביישום, למשל נתינת תפריט הביקורת לקבוצת הניסוי ולהפך, לקוחות חוזרים (כבר נמצא בעבר שאנשים חוזרים להרגלים שלהם בקלות לאחר חריגה ממנה) שייתכן שגם היו רגילים עד כדי כך לתפריט שהם לא שמו לב לחלופה עד שגילו אודותיה. חוקר אחר, Löfgren, למעשה התמקד כמונו בטיסות ומצא כי קשה יותר לבצע נאדג' עבור משתמשים מנוסים. עם זאת, ייתכן שזה נובע מכך שארוחה בטיסות היא החלטה בעלת תדירות נמוכה וסיכון גבוה יותר (זה כל האוכל שתקבל על מטוס) מאשר ארוחה במסעדה, לכן החלטות כאלה פחות נתונות לנאדג'ים (אני מניחה שמפעילות את מערכת 2?).
