פסיכולוגיה של הפחתת בשר על קצה המזלג – האם סוגנות היא מולדת או נרכשת?

אשמח לעשות highlight למחקר של Matti Wilks על השאלה האם סוגנות היא מולדת או נרכשת – לסרטון המקורי.

היא מציגה את מה שכבר נמצא, שסוגנות היא כשל פסיכולוגי שאכן קיים ולא רק ברמה הפילוסופית, מעבר לאינטליגנציה וליכולת לחוש כאב הנתפסות על ידי הנבדקים. דהיינו, גם בהנחה שבעל חיים אחר הוא אינטליגנטי ובעל יכולת לחוש כאב ממש כמו בן אדם, אנשים עדיין מאמינים שיש לתעדף בני אדם על רקע מין ביולוגי בלבד.

נשאלת השאלה אם כן האם סוגנות היא מולדת או נרכשת עם החינוך כי היה אפשר לחשוב על עולם שבו האבולוציה מכתיבה לנו רמה מקסימלית של סוגנות כבר בלידה משום שזה מועיל יותר לגנים שלנו.

בקצרה, היא מצאה שסוגנות היא נרכשת.

היא חילקה נבדקים לילדים (גילאי 5-9) / מבוגרים והציגה להם תסריט שבו 2 ספינות טובעות – אחת מלאה בבני אדם ואחת בחזירים (בגרסה אחרת – כלבים) עם מספר אחר של בני אדם לעומת בעלי חיים בכל פעם (בן אדם אחד מול חזיר אחד, בן אדם אחד מול 100 חזירים וכן הלאה) ומצאה שלילדים, בניגוד למבוגרים, יש סיכוי יותר גבוה לרצות להציל את המספר הרב יותר של נפשות, לא משנה לאיזה מין ביולוגי הן שייכות.

השלכות: צריך לפנות לילדים, אם כי לדעתי ייתכן שעדיף בני נוער כי להם יש יותר אוטונומיה באשר לתזונה שלהם, הם יותר יכולים להפיץ טבעונות ברשתות חברתיות ויותר סיכוי שיהיו אקטיביסטים. אם מוסיפים את הגישה המוסדית שהתנועה לזכויות בעלי חיים הולכת אליה (בגדול אומרת שאתה יכול לפנות ללקוח במסעדה אבל אתה יכול יותר אפקטיבי אם תפנה לשף ועוד יותר אם תפנה לשף שמאמן את השפים, כמו שאורי שביט, גילי מילר ורבים וטובים נוספים כבר מיישמים), אולי זה אומר לפנות למורים ומנהלים של בתי ספר. יש מגוון של מוסדות שכבר פנו אליהם עם תוכניות להפחתת בשר – בתי חולים, בתי סוהר (בטיעון החיסכון הכלכלי וגם הפחתת האלימות) אך נראה שלבתי ספר יש פוטנציאל מיוחד. ישנן בארץ פנימיות ובתי ספר נוספים שמגישים ארוחות בבתי ספר בנוסף להסברה שניתן להכניס. תזמון הוא הכל. חשוב לתזמן את ההסברה לגיל בו הנמען הכי פתוח לשמוע את המסר.