פסיכולוגיה של הפחתת בשר על קצה המזלג – לאכול או לא לאכול. השוואת מגבילי מוצרים מהחי בהווה ולשעבר

ימים שקטים לבני אדם ובעלי חיים. סיכמתי בשבילכם מאמרים שמטרתם לסייע לבעלי החיים כדי שאתם לא תצטרכו לטרוח. אני מתרגשת לשתף את הבא והמבטיח:

למאמר המלא.

סיכום מנהלים:

מטרה: במחקר מגשש זה, החוקרים השוו בין פסקטריאנים (אנשים האוכלים דגים אך לא סוגי בשר אחרים), צמחונים וטבעונים בהווה ולשעבר במספר משתנים הכוללים את המוטיבציות לבחירות המזון שלהם.

שיטות: המשתתפים גויסו באמצעות לוחות מודעות אונליין כמו גם כדור שלג. מתוך 247 המשתתפים, 196 הגבילו את תזונתם מהחי בהווה ו-51 בעבר.

תוצאות: מגבילים בהווה נטו יותר להיות אלו שעשו מעבר הדרגתי ולא פתאומי להגבלת המוצרים מהחי כמו גם הצטרפו לקבוצה צמחונית או טבעונית. יותר מכך, מגבילים בהווה העידו כי דפוסי האכילה שלהם מהווים חלק מהזהות העצמית שלהם.

מסקנות: ממצאים אלו שפכו אור על הבדלים בין טבעונים וצמחונים בהווה ובעבר ויש בכוחם ליידע את המעוניינים בקידום הגבלת תזונה מהחי מטעמי בריאות או אתיקה.

מבוא

מחקר נרחב קודם נערך בנושא גורמים המקושרים להגבלת מוצרים מהחי כולל תרבות, מגדר, סטרס, בריאות, זכויות בעלי חיים ודאגה לסביבה – סיבות שלרוב חופפות במקום מוציאות זו את זו.

ישנו מחקר נרחב על תפקיד הסביבה החברתית בבחירות מזון.

תרבות ודת עשויות להכתיב אותן, למשל עיקרון האהימסה (אי-אלימות) בבודהיזם, היסטוריה משפחתית.

בנוסף, למרות קשר חלש בין העדפות מזון של הורים ומתבגרים, ישנה קורלציה חזקה יותר בין תגובת הגועל שלהם ממאכלים מסויימים. השפעה חברתית הופכת לחשובה במיוחד בעת שינויים תזונתיים, למשל מחקר מצא כי תמיכה חברתית מסייעת להגברת אכילת פירות וירקות בקרב בעלי הכנסה נמוכה.

גם מגדר נמצא כגורם חשוב בהגבלת מזון. בשר הוא המזון שהוגבל במידה הרבה ביותר ואחריו ירקות. חצי מהנשים דיווחו על הימנעות מבשר כנפוצה ביותר ובקרב גברים – הנפוצים ביותר הם ירקות, כמו גם פחות פירות, מזון עתיר סיבים תזונתיים, דל שומן, יותר משקאות קלים. הממצאים מייחסים זאת לדאגה מצד נשים לשמירת משקל, אך הן ציטטו גם טיעונים כמו בריאות ואתיקה כלפי בעלי חיים יותר מגברים, בעוד שגברים ציטטו טעם.

גם סטרס יכול להשפיע על בחירות מזון, למשל הסיט את הבחירה מענבים ל-M&M. סטרס היה מקושר אצל נשים לאכילת יתר ואצל גברים לאכילה מופחתת.

דאגה לבריאות אף היא עשויה לשחק תפקיד בבחירות לכלול או לדחות מזון כולל מטרות אישיות כגון הורדה במשקל – מטרה עליה אמריקאים מוציאים 40 מיליארד דולר בשנה ושאותה מזון מהצומח יכול לסייע להשיג. מבחינה קוגניטיבית, אלה שהחזיקו בגישה יותר חיובית כלפי ירקות ויותר שלילית כלפי מזון עתיר שומן הצליחו יותר בדפוסי אכילתם. בנוסף, בשר נתפס כמת וירקות כמלאי חיים ובריאות.

שיקולים אתיים עשויים להוביל להגבלת מוצרים מהחי.

המחקר הנוכחי משתמש בשאלון FCQ (Food Choices Questionnaire; Steptoe et al., 1995) שנועד להעריך את הגורמים המשפיעים על הבחירות התזונתיות ומורכב מ-9 גורמים:

• בריאות – כוללות מגוון ויטמינים ומינרלים
• מצב רוח – עוזרות לי להתמודד עם סטרס
• נוחות – קלות להכנה
• אטרקטיביות חושית – בעלות מרקם נעים
• רכיבים טבעיים – לא מכיל תוספי מזון
• מחיר – זול
• שמירת משקל – דל קלוריות
• מוכרות – דומה לאוכל שאכלתי בילדותי
• דאגה מוסרית – ארוז באריזה ידידותית לסביבה

רכיבים טבעיים, מוכרות ודאגה מוסרית – כולם נמצאו בקורלציה חיובית עם הגיל. מאז השאלון הורחב כדי לכלול רווחת בעלי חיים, דת, הגנה על הסביבה, ערכים פוליטיים.

במחקר קודם של Barr & Chapman (2002) על צמחונים בהווה לעומת לשעבר נמצא שהסיבה הנפוצה ביותר של הצמחונים לשעבר לחזור לבשר הייתה בריאות (תוספת שלי: נתפסת). הצמחונים לשעבר שהשתתפו בראיונות איכותניים גם הצביעו על העדר תמיכה חברתית ודאגה לבריאות כשיקולים העיקריים. חלבון היה הרכיב העיקרי שהוזכר אך לרשימה נכנסו גם ברזל, סידן ו-b-12. עם זאת, הם לא כללו גברים במדגם והוא הורכב רק מ-18% צמחונים לשעבר. מגדר כמו גם משך הגבלת המוצרים מהחי שלא נכנס למחקר ייתכן ששיחקו תפקיד בבחירת הצמחונות בהווה.

צמחונים במחקר הנוכחי אכלו פחות מוצרים מהחי והפחיתו עם חשיפתם לחקלאות מתועשת. לכן החוקרים חושבים שאדם שעבר לצמחונות בבת אחת יתקשה להחזיק בה.

שיטות

196 ממשתתפי המדגם היו צמחונים בהווה ו-51 לשעבר. גילאים: 18-66 (ממוצע: 29.05). 222 אמריקאים אירופאים ו-15 אחרים. 

בקרב מגבילי המוצרים מהחי:

• 170 היו נשים ו-26 גברים.
• גילאים: 18-66 (ממוצע: 27.87).
• 118 היו טבעונים, 48 צמחונים, 22 פסקטריאנים, 7 שותי חלב, 1 טבעונאי.
• רוב הצמחונים הגבילו מוצרים מהחי במשך למעלה מ-6 שנים.
• 91.8% מעולם לא עישנו סיגריות, 45.9% שותים אלכוהול 1-2 פעמים בשבוע ו-37.6% לעולם לא.

מוטה אך סביר שנמצא את ההטיה גם אצלנו.

בקרב צמחונים לשעבר:

• 41 היו נשים ו-10 גברים.
• גילאים: 22-64 (ממוצע: 33.6).
• 31% הגבילו מוצרים מהחי במשך 3-5 שנים, 31% – במשך 6 שנים ומעלה.
• יותר מחצי הם אוכלי בשר לעתים (1-2 פעמים בשבוע), 15 בקביעות (3-4 פעמים בשבוע), 5 נמנעים בשר (אוכלים אותו רק בהעדר אפשרות אחרת), 5 פסקטריאנים.
• רוב הצמחונים הגבילו מוצרים מהחי במשך למעלה מ-6 שנים.
• 86% מעולם לא עישנו סיגריות, 20% שותים אלכוהול 3-4 פעמים בשבוע, 46% – 1-2 פעמים בשבוע ו-20% לעולם לא.

לא נמצאו הבדלי מגדר בדפוסי אכילה או בסטטוס – הגבלת מוצרים מהחי בהווה או לשעבר.

החלק הראשון של השאלון עוסק בסיבות ובאתגרים העומדים בפני הגבלת מוצרים מהחי והחצי השני מודד אורח חיים. הנבדקים תחילה העידו על עצמם האם הפחיתו במוצרים מהחי. אם לא, הם התבקשו לדלג על חלק אורח החיים. אם כן, הם תיארו את השינוי בשאלה פתוחה, כמה זמן החזיקו בו והאם הם עדיין מחזיקים בו. המשתתפים מנו סיבות להגבלת מוצרים מהחי.

החלק השני כלל משתנים דמוגרפיים ואורח חיים: מגדר, גיל, תדירות וסוג הפעילות הגופנית, האלכוהול והסמים, שנות לימוד, מספר המחלות הכרוניות וסוג התזונה.

FCQ המקורי כלל 36 פריטים על סולם של 1 – לא חשוב כלל עד 4 – חשוב מאוד. אליו נוספו 8 פריטים בנוגע לבחירות מזון אתיות: רווחת בעלי חיים, הגנה על הסביבה, ערכים פוליטיים, דת.

המשתתפים גויסו באמצעות לוחות מודעות אונליין באתרים לצמחונים וטבעונים ואתרי בישול עבור המגבילים לשעבר. בנוסף, נעשה שימוש בכדור שלג – בקשה להעביר את המיילים למשפחה וחברים. המשתנים הדמוגרפיים נמדדו ראשונים.

תוצאות

מגבילי מזון מהחי נמצאו כצעירים יותר מאלו לשעבר. אולי הגיוני ולו מפני שהמסלול עבור רוב האנשים מנסים צמחונות וטבעונות הוא לעבור אליה ואז לצאת ממנה. מגבילים לשעבר שותים יותר אלכוהול מאלה בהווה. מניעים אתיים היו יותר חשובים בקרב מגבילים בהווה בהשוואה לאלו לשעבר: זכויות בעלי חיים, סביבתנות, ערכים פוליטיים.

גם בריאות הייתה חשובה יותר למגבילים בהווה בהשוואה לאלו בעבר. בעוד ש-63% מהמבוגרים (מעל גיל 40) העידו כי בריאות חשובה להם מאוד בהחלטתם להגביל מוצרים מהחי, רק 36% מהצעירים (מתחת לגיל 40) טענו כך. צעירים ומבוגרים לא נבדלו באף סיבה אחרת להגבלה. נשים הראו יותר מוטיבציה להגבלה מטעמי בריאות ואיכות הסביבה אך לא נמצאו הבדלים מגדריים בטעמי זכויות בעלי חיים או פוליטיקה.

לצורך הניתוח הסטטיסטי, החוקרים איחדו טבעונאים וטבעונים, את כל הצמחונים, השאירו פסקטריאנים. לא היו הבדלים בין קבוצות התזונה במוטיבציה בריאותית. מבחינת מוטיבציה סביבתנית, טבעונים היו גבוהים מצמחונים. מבחינת מוטיבציית זכויות בעלי חיים ומוטיבציה פוליטית, טבעונים היו גבוהים מצמחונים ופסקטריאנים. לא מוצגות תוצאות דומות עבור מגבילים לשעבר בשל מספרם הנמוך. עם זאת, מוצגים הממוצעים וסטיות התקן שלהם. זהות עצמית (כצמחוני / טבעוני וכן הלאה) נמדדה באמצעות ההיגד "דפוס האכילה שלי הוא חלק ממי שאני / מהזהות העצמית שלי" מ-1 – לא חשוב כלל עד 4 – חשוב מאוד. מגבילים בהווה העידו כי טבעונותם או צמחונותם הייתה חלק מזהותם כשהחלו, דירוג שעלה עם הזמן (תוספת שלי: הכוונה עם המעבר לתזונה יותר מהצומח? זה לא היה מחקר לאורך זמן). למגבילים בהווה היה דירוג גבוה מאשר למגבילים לשעבר. לא היה קשר בין משך הזמן כמגביל לזהות העצמית. באופן מפתיע, טבעונים וטבעונאים לא נתנו דירוג יותר גבוה לתזונתם כחלק מזהותם העצמית מצמחונים או פסקטריאנים.

מגבילים בהווה נטו יותר להיות אנשים שעברו לתזונתם הנוכחית בהדרגה מאשר מגבילים לשעבר. ייתכן שההסבר הוא שכך יותר קל למגבילים ולסביבתם הקרובה שימשיכו בשינוי. לא היה הבדל בין גברים לנשים בנטייה לעשות שינוי הדרגתי.

מגבילים בהווה גם נטו יותר להיות חברים בקבוצה צמחונית או טבעונית לעומת מגבילים לשעבר בתקופת ההגבלה. משך הזמן כמגבילים לא השתנה כפונקציה של החברות בקבוצה. נשים לא נטו יותר להיות חלק מקבוצה כזו מגברים.

בקבוצת המגבילים לשעבר 16 משתתפים העידו כי הגבילו מוצרים מהחי במשך לפחות 6 שנים. 3 היו אוכלי בשר רגילים, 7 לעתים, 2 נמנעים מבשר חוץ מאשר במקרים חריגים, 4 פסקטריאנים. 6 הגבילו למשך 6-10 שנים ו-10 למשך יותר מ-10. גילאים: 25-56 (ממוצע: 35.44). חצי העידו כי זהותם העצמית כמגבילים לא הייתה חשובה כלל ורק אחד נפגש עם קבוצת צמחונים. ל-6 היו חברים או קרובי משפחה צמחונים, ל-2 רק חברי משפחה צמחונים, ל-4 חברים צמחונים ול-4 שום חברים או משפחה צמחונים. 43% הגבילו את תזונתם בעקבות סרטון, ספר או מגזין. אחרים תיארו את הגועל שלהם בעקבות עבודה בשירותי המזון או הבינו לפתע שאכילת בשר היא אכילת בעלי חיים. החלקים הפרובלמטיים במיוחד היו הכנת אוכל (35.2%), שעמום מאופציות המזון (41.2%) ותאווה לבשר (54.9%).

אם כן, מגבילים לשעבר לא ראו את תזונתם כחלק מזהותם, עברו בבת אחת, לא קיבלו תמיכה בקבוצות צמחוניות.

דיון

דעה אישית: ניתן לחשוב בעקבות המחקר כי המוטיבציות הבריאותיות להגבלת יותר מוצרים מהחי לא הופנמו – לא נמצא הבדל בין קבוצות המגבילים. נראה גם שהמוטיבציות הסביבתיות ומטעמי זכויות בעלי חיים לאי אכילת דגים לא הופנמו – נראה שרק טבעונים הפנימו את יתרונות אלו.

רוב המגבילים לשעבר הפכו לאוכלי בשר לעתים בהווה, אוכלי בשר רגילים, אוכלי בשר במקרים חריגים, פסקטריאנים – בסדר השכיחות הזה. במחקרים קודמים מוסר היה המניע החשוב ביותר עבור צמחונים וטבעונים. המחקר הנוכחי שחזר זאת. בנוסף, הוא היה חשוב במחקר זה יותר למגבילים בהווה מאשר לשעבר כפי שניתן לראות בזכויות בעלי חיים, הגנה על הסביבה וערכים פוליטיים. רבים מהם החלו בגלל שהבינו שבשר בא מיצורים חיים. למשל טבעונית שתיארה זאת כ-"התגלות. לתרנגולת שאכלתי היו אמא ואבא, אחים ואחיות כמוני." היא זרקה את הבשר והכריזה בפני הוריה שלא תאכל יותר בעלי חיים, מה שעולה בקנה אחד עם מוטיבציית מזון טהור (מוסרית כמו במקרה הזה או בריאותית) שתוארה על ידי חוקרים קודמים.

מזון גם עשוי לשמש לבניית זהות והצגתה לאחרים. מה גם שלצמחונים וטבעונים מסיבות מוסריות או בריאותיות יהיה קשה לחזור לאכול בשר מבלי להגדיר כך מחדש את זהותם. מגבילים בהווה מסיבות זכויות בעלי חיים נטו יותר לחוות את תזונתם כזהותם העצמית. ואכן, מגבילים לשעבר לא חוו תזונה יותר מהצומח כחלק מזהותם ועל כן ככל הנראה לא התקשו לצאת ממנה.

קבוצה מספקת עזרה בעצות על בישול, אכילה בחוץ, מה להגיד למשפחה וחברים (דעה אישית: ייתכן שגם מבססת זהות עצמית אולי גם על ידי דיסוננס קוגניטיבי – אם הצטרפתי לקבוצה, טבעונות היא חלק מהזהות שלי), מה שנראה שחסר למגבילים לשעבר.

המחקר מצא כי מגבילים בהווה נוטים יותר להיות מי שהגבילו בהדרגה, מה שסותר מאמר קודם. עם זאת, נראה שבו הטבעונים כן עברו לתזונתם ב-2 שלבים: צמחונות ואז טבעונות.

העדר הבדלים מגדריים בשייכות לקבוצות צמחוניות וטבעוניות הינה מפתיעה. ישנה ספרות נרחבת על סוציאליזציה המצביעה על כך שזהות הנשים מוטמעת ביחסיהן ושהן נכונות יותר לקבל גישה ולקבל תמיכה חברתית מגברים. ייתכן וההבדלים לא נצפו בשל האפקט הדומיננטי של התזונה.