פסיכולוגיה של הפחתת בשר על קצה המזלג: שימוש בנאדג' לעידוד בחירות מזון בריאות וברות קיימא – 3 ניסויי שדה מבוקרים ובעלי הקצאה מקרית הנעזרים בארוחת צהריים צמחונית כברירת מחדל המהווה סיגנל נורמטיבי

תקופה לא פשוטה בישראל. דרך אחת להצדיק את הפוסט היא בשם האסקפיזם ודרך אחרת היא בטענה שצריך להתמקד בחשוב ולא רק בדחוף. האמת היא שפשוט נותרו לי סיכומים שטרם שיתפתי ולא ריאלי להמתין במדינה שלנו שהיא במצב חירום תמידי מיום הקמתה. סיכמתי בשבילכם מאמרים שמטרתם לסייע לבעלי החיים כדי שאתם לא תצטרכו לטרוח. אני מתרגשת לשתף את המאמר המרשים הבא:

מטרת העל: בחירות מזון מקיימות בכנסים
מטרה 1: לבדוק האם ברירת מחדל צמחונית תסייע להעלאת הבחירה באפשרות צמחונית בכנסים.	מטרה 2: לבדוק הבדלים מגדריים ביציאה מברירת המחדל הצמחונית.	מטרה 3: לבדוק את הגישות כלפי נאדג' ברירת המחדל.
שאלה 1: האם ברירת מחדל צמחונית מסייעת להעלאת הבחירה באפשרות צמחונית בכנסים?	שאלה 2: האם גברים יוצאים יותר מברירת המחדל הצמחונית?	שאלה 3: האם הגישות כלפי נאדג' ברירת המחדל הן חיוביות?

מבוא: המחקר הנוכחי בודק נאדג' פשוט, גנרי וניתן להרחבה לקנה מידה גדול (scalable) שנועד לעודד בחירות מזון בריאות וברות קיימא באמצעות שימוש בארוחת צהריים צמחונית כברירת מחדל המהווה סיגנל נורמטיבי.

הרבה מהחלטות המזון מושפעות מגורמי קונטקסט לא-רציונליים וחברתיים. לכן הוצע כי השפעה על גורמים אלו עשויה לספק התערבויות לא יקרות, אפקטיביות ולא פולשניות בשם נאדג'ים.

כשזה מגיע לשימוש בנאדג'ים לטובת בחירות מזון בריאות ומקיימות, הראיות מבטיחות אך לא מספיקות. דוגמאות לנאדג'ים בנושא הן הרחקה פיזית של מאכלים לא בריאים, סידור הבופה מחדש, הקטנת גודל הצלחות וכן הלאה.

עם זאת, רק נאדג'ים רובסטיים, גנריים ואפקטיביים מעטים לטובת בחירות מזון בריאות ומקיימות זוהו, רובם במחקרים בעלי איכות נמוכה. כמה מהמחקרים הבולטים בתחום אף נמשכו מהז'ורנלים.

המחקר הנוכחי חוקר נאדג'ים איכותיים באמצעות 3 ניסויי שדה מבוקרים בעלי הקצאה מקרית הבוחנים ארוחת צהריים צמחונית כברירת מחדל המהווה סיגנל נורמטיבי בהרשמה אלקטרונית לכנס, התערבות בעלת תוקף פנימי וחיצוני גבוהים, משתני רקע טבעיים וניתנת לרפליקציה בקלות.

ישנם כמה תנאים בהם אפקט ברירת המחדל מתרחש: עקב חוסר תשומת לב, אי ודאות; בהינתן סיגנלים נורמטיביים והעדפה לקונפורמיות; למטרת הורדת החיכוך (friction). החוקרים מניחים שאפקט ברירת המחדל יתרחש הודות לסיגנלים הנורמטיביים.

שיטות: ב-3 כנסים משתתפים שנרשמו אלקטרונית הוקצו אקראית לאחת מ-2 קבוצות: קבוצה 1 קיבלה הרשמה סטנדרטית לארוחת צהריים המציגה בופה לא צמחוני כברירת המחדל אך מאפשרת את הבחירה האקטיבית באפשרות הצמחונית; קבוצה 2 קיבלה הרשמה לארוחת צהריים המציגה בופה צמחוני כברירת המחדל אך מאפשרת את הבחירה האקטיבית באפשרות הבשרית.

המחקר גם העריך הבדלים מגדריים עבור 2 מהכנסים וקבלת המשתתפים את הנאדג' ב-1 מהכנסים.

מדובר בכנסים בהם הרצה אחד המחברים, כולם נערכו בקופנהגן, דנמרק, שזה אחד החסרונות של המחקר כפי שמודים בו המחברים: יכולת הכללה נמוכה יותר לשאר העולם בשל כך שמשתתפי הכנס היו דנים וככל הנראה גם משכילים.

ניסוי A: ציפיות האזרחים והתנהגויותיהם בהקשר לשירותי הבריאות הלאומיים, 2017 (מקבלי המייל=170, משיבים=108): פוליטיקאים, מקבלי החלטות, ארגונים ונציגי צוותים בתחום בריאות הציבור.

ניסוי B: התנהגות צרכנים בעולם דיגיטלי, 2018 (מקבלי המייל=174, משיבים=112): מקבלי החלטות בנושא המדיניות הציבורית בתחום רגולציית צרכנים.

ניסוי C: איגוד הסטודנטים לתואר שני ושלישי הדני, 2019 (מקבלי המייל=130, משיבים=110): חברי האיגוד.

לפני ההרשמה, משתתפי הכנסים קיבלו אימייל עם שאלות הרשמה (שם, תואר / תפקיד – title, ארגון, העדפות מזון לארוחת צהריים) 3,7,28 ימים לפני המועד, מה שהסקירה התייחסה אליו כתורם למציאת אפקט ברירת המחדל כי לטענתה, המאמץ התבטא במאמץ קוגניטיבי לשים לב איזה ארוחה נבחרה, הרי בחירה זו לא הייתה הפרט היחיד שהיו צריכים למלא.

תוצאות: בניסוי A, הבחירה באפשרות הצמחונית עלתה מ-2% ל-87%, בניסוי B, היא עלתה מ-6% ל-86%, בניסוי C, היא עלתה מ-12.5% ל-89%. זוהתה נטייה מובהקת עבור גברים אך לא עבור נשים לצאת מברירת המחדל הצמחונית ורוב ברור מתוך המשתתפים דיווחו על גישות חיוביות כלפי הנאדג'.

האחוזים בכל 2 עמודות סמוכות משלימים ל-100%. אפשר להסתכל רק על העמודות האפורות – ארוחה צמחונית. קבוצה 2 היא תמיד הקבוצה שקיבלה את ברירת המחדל הצמחונית. קבוצה 1 קיבלה ברירת מחדל בשרית.

בניסוי B כאמור נבדקו גם הבדלים מגדריים. בעוד שעבור נשים הבחירה בארוחה הצמחונית עלתה מ-6% ל-96% עבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, עבור גברים הבחירה עלתה רק מ-8% ל-68%. עם זאת, ההבדל בין המגדרים בתנאי ברירת המחדל הבשרית נמצא לא מובהק, מה שהחוקרים מייחסים לגודל המדגם הקטן (112 נבדקים: 45 גברים ו-58 נשים) בעוד שעבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, גברים נטו לחרוג יותר מברירת המחדל – למרות שכפי שכתוב בדיון, גברים אינם שונים מנשים בנטייה לחרוג מברירת המחדל באופן כללי במה שלא קשור לצמחונות.

בניסוי C נבדקו שוב הבדלים מגדריים. היו בכנס רוב מכריע של נשים (97) לעומת גברים (13). בעוד שעבור נשים הבחירה בארוחה הצמחונית עלתה מ-13% ל-95% עבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, עבור גברים הבחירה עלתה מ-0% ל-55%. עם זאת, ההבדל בין המגדרים בתנאי ברירת המחדל הבשרית נמצא לא מובהק, מה שהחוקרים מייחסים לגודל המדגם הקטן (110 נבדקים: 13 גברים ו-97 נשים) בעוד שעבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, גברים נטו לחרוג יותר מברירת המחדל. בנוסף, הניסוי גם אסף מידע על נכונות המשתתפים לקבל את הנאדג'. למשתתפים נודע באמצעות שאלון בנושא הניסוי שהם היו נבדקים בו. הם התבקשו לכתוב "אני מאשר את שינוי ברירת המחדל לבופה צמחוני" או "אני לא מאשר את שינוי ברירת המחדל לבופה צמחוני". 85% אישרו (8% לא אישרו ו-7% לא ענו). כמובן, נתון לרצייה חברתית או רציית הנסיין. מבין אלה שנחשפו לנאדג', 90% אישרו אותו – 94% בקבוצה של ברירת המחדל הבשרית ו-87% בברירת המחדל הצמחונית – הבדל לא מובהק.

אם מסכמים את ניסוי B ו-C ביחד, בסה"כ בעוד שעבור נשים הבחירה בארוחה הצמחונית עלתה מ-10% ל-95% עבור תנאי ברירת המחדל הצמחונית, עבור גברים הבחירה עלתה רק מ-7% ל-63%.

שיעור קבלת הנאדג' היה גבוה בהשוואה לזה שנמצא אצל Reich and Sunstein עבור שורה של נאדג'ים – 54.8% (46.1% בדנמרק). מחקר זה בודק גם את קבלת יוזמות כמו שני צמחוני (meat free day) שהיא 52.9% (30.1% בדנמרק). לכן ניתן היה לצפות לאפקט יותר נמוך לברירת מחדל צמחונית בכנסים. ממצא קבלת הנאדג' של 90% על ידי החוקרים מראה שלא כך הדבר.

דיון: שינוי ברירת המחדל של ארוחת הצהריים לאפשרות צמחונית מהווה נאדג' אפקטיבי, גנרי וניתן בקלות להרחבה (scalable) על מנת לקדם בחירות מזון בריאות ומקיימות בכנסים. מגדר ממתן את האפקט כך שגברים נוטים לחרוג יותר מברירת המחדל הצמחונית. מהמאמר גם נראה כי לא נראית סיבה לחשש מפני תגובת נגד מפני שקבלת הנאדג' גבוהה.